פרשת תרומה - ה'תשפ"ה
פרשת תרומה
1. "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – השראת השכינה בתוך האדם
בפסוק נאמר "בתוכם" ולא בתוכו" - אדמו"רי חב"ד מסבירים שבית המקדש אינו רק מקום פיזי אלא מציאות פנימית.
בפסוק נאמר "בתוכם" ולא בתוכו" - אדמו"רי חב"ד מסבירים שבית המקדש אינו רק מקום פיזי אלא מציאות פנימית.
ה"משכן" של האדם הוא ליבו ונפשו ועליו לבנות בו "כלים" שיאפשרו גילוי אלוקות.
המקדש בנוי משלושה חלקים:
קודש הקודשים - הנקודה הפנימית ביותר של הנשמה, שהיא תמיד מחוברת לה'.
ההיכל - המחשבות, הדיבורים והמעשים של האדם, שצריכים להיות קדושים.
החצר - הפעולות הגשמיות של האדם, שגם הן צריכות להפוך לחלק מעבודת ה'.
מסר ליום-יום:
אם האדם רוצה לחוש קרבת ה', הוא צריך לבנות "משכן" פנימי - כלומר, לקבוע זמן ללימוד, להפוך כל פעולה יום-יומית לעבודת ה' ולפתח מודעות רוחנית בחייו.
2. "זהב וכסף ונחושת" - שלושת סוגי העבודה הרוחנית
מובא במדרש שהזהב מרמז על אהבת ה' בלהט, הכסף מסמל תשוקה פנימית והנחושת מסמלת עבודה מתוך קבלת עול.
החסידות מוסיפה ששלושת הסוגים הללו מייצגים מצבים שונים:
זהב – התלהבות ורגש עז בעבודת ה'.
החסידות מוסיפה ששלושת הסוגים הללו מייצגים מצבים שונים:
זהב – התלהבות ורגש עז בעבודת ה'.
כסף – אהבה עדינה ונכספת, רצון להתקרב.
נחושת – עבודה גם כשלא מרגישים כלום, מתוך מסירות.
נחושת – עבודה גם כשלא מרגישים כלום, מתוך מסירות.
מסר ליום-יום:
אדם לא תמיד נמצא במצב של "זהב" (התלהבות), אך גם ב"נחושת" - כשמרגיש ריחוק - הוא עדיין יקר בעיני ה'.
עבודת ה' אינה תלויה ברגש, אלא ביציבות ובעקביות.
3. "ופניהם איש אל אחיו" - האחדות מביאה את השכינה
בחסידות מוסבר שהכרובים הם ביטוי לקשר שבין ישראל לה'.
כשהם היו מופנים זה לזה, זה סימן שהקב"ה היה מרוצה מעמו וכשהיו מפנים גב - זה היה סימן לריחוק.
הכרובים היום בדמות ילדים, מדוע דווקא צורת ילדים?
כי אהבת ה' ליהודי היא אהבה עצמותית, כמו הורה לילד - אהבה שלא תלויה במעשיו.
בחסידות מוסבר שהכרובים הם ביטוי לקשר שבין ישראל לה'.
כשהם היו מופנים זה לזה, זה סימן שהקב"ה היה מרוצה מעמו וכשהיו מפנים גב - זה היה סימן לריחוק.
הכרובים היום בדמות ילדים, מדוע דווקא צורת ילדים?
כי אהבת ה' ליהודי היא אהבה עצמותית, כמו הורה לילד - אהבה שלא תלויה במעשיו.
מסר ליום-יום:
אהבה ואחדות בין יהודים היא הכלי לגילוי השכינה.
לאהוב מישהו רק כי הוא טוב אלינו זה טבעי, אבל החסידות מלמדת שצריך לאהוב כל יהודי כי הוא חלק מה'.
הדבר נכון גם בזוגיות - כאשר בני זוג רואים זה את זה כחלק ממשימה אלוקית משותפת, השכינה שורה ביניהם.
הדבר נכון גם בזוגיות - כאשר בני זוג רואים זה את זה כחלק ממשימה אלוקית משותפת, השכינה שורה ביניהם.
4. "ונתת אל הארון את העדות" – התורה חודרת את האדם
הארון היה בעל מידה מופלאה - מצד אחד, הוא תפס מקום פיזי ומצד שני היה "אינו מן המידה" (לא תפס מקום בגשמיות).
החסידות מסבירה שזהו סוד התורה: היא נמצאת בעולם, אך אינה מוגבלת אליו, היא חודרת את המציאות אך לא כבולה בה.
מסר ליום-יום:
התורה אינה רק חכמה - היא חיות. אדם הלומד תורה לא רק רוכש ידע, אלא יוצר חיבור למציאות שמעבר לעולם.
לכן, גם אם לא תמיד מבינים כל דבר בלימוד, עצם ההתעסקות בתורה פועלת שינוי פנימי באדם.
5. "קרשים עומדים" - התבטלות ועמידה יציבה בעבודת ה'
המילה "קרשים" (לוחות העץ של המשכן) רומזת למילה "קְשָׁרִים" – חיבור בין העליון והתחתון.
בחסידות מוסבר שזה מסמל את היהודי, שהוא כמו "קרש" עומד - יציב בעבודתו ותמיד קשור ומחובר למעלה.
מסר ליום-יום:
העולם דורש מאיתנו גמישות, אבל החסידות מלמדת שיש גם צורך בעמידה איתנה. יהודי צריך להחזיק בעקרונותיו ולא להתכופף מול כל רוח חברתית.
עקשנות בעבודת ה' - מתוך שמחה ולא מתוך כעס - היא מפתח להצלחה רוחנית.
6. "והמשכן יהיה אחד" - להפוך את חיי היום-יום לאחדות רוחנית
החסידות מלמדת שהמשכן היה עשוי מחלקים רבים,
אבל כולם התחברו לכדי "אחד".
זה מסמל את העבודה של יהודי - לקחת תחומים שונים בחיים (משפחה, עבודה, לימודים וכו') ולחברם ליחידה אחת של קדושה.
זה מסמל את העבודה של יהודי - לקחת תחומים שונים בחיים (משפחה, עבודה, לימודים וכו') ולחברם ליחידה אחת של קדושה.
מסר ליום-יום:
לפעמים מרגישים שהחיים מחולקים - תפילה היא דבר אחד, עבודה היא דבר אחר והמשפחה היא נושא נוסף. אבל החסידות מלמדת שצריך למצוא את הנקודה המאחדת - שהכול יהפוך להיות חלק מעבודת ה'.
ברכה והצלחה.
יש לנו גם קבוצת וואטסאפ שקטה הנקראת
"חסידות בפרשה"
להצטרפות הכנסו לקישור הבא:
תגובות
הוסף רשומת תגובה