פרשת תצווה - ה'תשפ"ה
"להאיר את העולם"
בפרשת תצווה, ה' מצווה למשה לקחת שמן זית זך להדלקת המנורה.
המילה "תצווה" קשורה למילה "צוותא" - חיבור.
בפרשה זו יש ייחודיות בכך ששמו של משה אינו מופיע,
מה שמרמז על הקשר הפנימי והעצמי של משה עם העם.
המסר עבורינו הוא שלפעמים דווקא כשאדם מצמצם את עצמו ופועל בצניעות, הוא מאיר יותר.
כאשר אנו פועלים מתוך שליחות פנימית, ללא צורך בהכרה חיצונית, אנו יכולים להאיר באמת.
חז"ל מלמדים שהשמן מסמל את הנשמה.
"זך" מסמל טוהר פנימי והעובדה שהשמן נמחץ כדי להוציאו מלמדת שרק לאחר זיכוך וביטול מגיע האור האמיתי.
מסר ליום-יום:
לפעמים האתגרים שאנחנו חווים הם אלה שמוציאים מאיתנו את הטוב שבנו.
ככל שאדם עובד עם עצמו, מנתב את מידותיו לפעולות בקדושה ותוך כדי התהליך מתחילים קשיים באמונה - זה תהליך הזיכוך! וכשנעשה הדבר בקביעות והתמדה - כך הוא יאיר יותר.
2. בגדי הכהונה - לבוש המשפיע על הפנימיות
בגדי הכהונה אינם רק קישוט חיצוני, אלא מבטאים תהליכים פנימיים.
למשל, האפוד עם אבני החושן מסמלים את הצורך להיות מחובר לכל בני ישראל, והמעיל הכחול מייצג את תכונת הענווה.
מסר ליום-יום:
הלבוש שלנו והסביבה שבה אנו נמצאים משפיעים על הפנימיות שלנו.
אדם הלובש בגדים שמכבדים אותו, המתנהג בכבוד לסביבתו, ירגיש אחרת גם בנפשו.
3. "ואתה תצווה" - המנהיג שנטמע בתוך העם
רש"י מסביר שמשה רבנו נעלם מהפרשה כעונש על כך שאמר "מחני נא מספרך".
בחסידות מוסבר שדווקא בכך הוא נטמע יותר בתוך העם.
משה לא פועל בשביל שמו, אלא כדי להוביל את העם ולכן נוכחותו מורגשת גם בלי שמוזכר שמו.
מסר ליום-יום:
מנהיג אמיתי הוא זה שאינו מחפש תהילה אלא משפיע מבפנים.
גם כל אחד מאיתנו, כהורה, מחנך או חבר, יכול להיות מנהיג על ידי נתינה אמיתית מתוך אהבה.
4. הקטרת הקטורת - חיבור בין ניגודים
הקטורת הייתה מורכבת מאחד-עשר סממנים, כולל ה"חלבנה" שריחה אינו טוב, אך היא חלק בלתי נפרד מהתערובת.
בחסידות מוסבר שזה רומז לחיבור כל הנשמות, כולל אלו שפחות מאירים כלפי חוץ.
מסר ליום-יום:
אין אדם שהוא "מחוץ למחנה".
כל אחד תורם בדרכו הייחודית.
אם יש אדם שנראה לנו רחוק - ייתכן שדווקא הוא יכול להאיר במקום שאף אחד אחר לא יכול.
סיכום:
להיות מנורה מאירה בעולם
הפרשה כולה מלמדת על חיבור, אור ותפקידו של יהודי בעולם - להיות מנורה שמאירה בכל מקום.
כל פרט בה - מהשמן, דרך הבגדים ועד הקטורת - מכוון אותנו לחיים של תכלית ושל שליחות פנימית.
הפרשה כולה מלמדת על חיבור, אור ותפקידו של יהודי בעולם - להיות מנורה שמאירה בכל מקום.
כל פרט בה - מהשמן, דרך הבגדים ועד הקטורת - מכוון אותנו לחיים של תכלית ושל שליחות פנימית.
החלטה מעשית:
למצוא היום דרך אחת להאיר לסובבים אותנו - במילה טובה, במעשה חסד או בהתבוננות על האתגרים כקרש קפיצה לצמיחה.
ברכה והצלחה!
תגובות
הוסף רשומת תגובה