פרשת וישלח
- דניאל דוד עטיה
- 8 בדצמ׳ 2024
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 18 באפר׳
1. מאבק יעקב והמלאך – התמודדות עם "הצד האחר"
בפרשה מתואר המאבק של יעקב עם המלאך:
וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר (בראשית ל"ב, כ"ה).
על פי הקבלה, המלאך מייצג את "שרו של עשו" - כוח רוחני שמבטא את קליפת עשו
שמטרתה להפריע לעבודת הקודש של יעקב.
בחסידות מוסבר שהמאבק הזה אינו רק חיצוני אלא גם פנימי, המאבק מתאר את ההתמודדות
של האדם עם חלקיו הנמוכים - עם הפחדים, הספקות והתשוקות הלא מתוקנות.
עד עלות השחר מסמל את הרגע שבו האור האלוקי מתגלה אחרי המאבק וההתגברות על הקשיים.
המסר:
עבודת האדם היא להתמודד עם החושך הפנימי עד שהוא מצליח להפוך אותו לאור.
יעקב נאבק עם המלאך לאורך כל הלילה ואינו נכנע ובסופו של דבר הוא זוכה לברכה:
"כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל", תורת החסידות רואה במאבק זה משל
להתמודדות היום-יומית של האדם עם ניסיונות החיים.
גם כאשר נדמה שהחושך מקיף אותנו ואין תקווה, יש להמשיך להיאבק באמונה ובנחישות.
לימוד ליום-יום:
כל התמודדות בחיים היא חלק מהתוכנית האלוקית להעלות אותנו למדרגה גבוהה יותר.
אל תוותר - גם במצבים קשים.
2. "קטונתי מכל החסדים" – ביטול וגאווה חיובית
יעקב אומר: "קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת" (בראשית ל"ב, י"א).
בחסידות מוסבר ש"קטונתי" מבטא ענווה עמוקה.
יעקב מרגיש שמרוב חסדי ה', הוא "התקטן" ואינו ראוי עוד.
בתורת החסידות מוסבר שאדם חייב להחזיק בשני קטבים:
א'. ענווה - להכיר שכל הצלחותיו הן חסד ה'.
ב'. גאווה חיובית - לדעת שיש לו תפקיד אלוקי ייחודי שעליו לבצע.
יעקב משמש דוגמה לשילוב מושלם של שני הקטבים הללו, מצד אחד הוא חש קטן מול חסדי ה'
אך בד ובבד הוא ממשיך לפעול באמונה חזקה.
יעקב מרגיש ענווה מול החסדים שעשה איתו ה',
על פי תורת החסידות, ענווה אמיתית אינה סותרת את תחושת האחריות והכוח אלה להפך,
היא מאפשרת לאדם לפעול בביטחון מתוך הבנה שכל מה שיש לו הוא מתנה אלוקית.
לימוד ליום-יום:
הענווה אינה חולשה אלה היא ההכרה בכוח האלוקי המאפשר לנו לפעול ולשנות את המציאות לטובה
3. תיקון המידות במפגש עם עשו
המפגש בין יעקב לעשו מתאפיין במתח רב - מצד אחד יעקב שולח מתנות לפייס את עשו
ומהצד השני הוא מתכונן למלחמה.
על פי הקבלה, יעקב מייצג את מידת התפארת (איזון והרמוניה) ואילו עשו מייצג
את מידת הגבורה הלא מתוקנת (כוח שפורץ בגסות).
יעקב שואף לתקן את עשו ולהחזיר את הגבורה למקומה המתוקן.
בחסידות זה מוסבר כרעיון עבודה פנימית:
האדם צריך ללמוד איך לפייס את "עשו הפנימי" שלו - תכונותיו הגשמיות, אך גם לדעת להציב גבולות כשצריך.
4. "ויותר יעקב לבדו" – הכוח של הבדידות
רש"י מסביר שיעקב נשאר לבד כדי להחזיר "פכים קטנים".
בחסידות חב"ד מודגש שה"פכים קטנים" מסמלים את אותם דברים קטנים ושוליים שנראים לא חשובים.
עם זאת, יעקב מלמד אותנו שדווקא בפרטים הקטנים טמון אור אלוקי עצום ושאין דבר שולי בעבודת ה'.
לימוד ליום-יום:
גם בפעולות קטנות ושגרתיות יש משמעות.
תשומת לב לפרטים הקטנים בעבודת ה' יכולה לגלות אור גדול.
רש"י מסביר שיעקב נשאר 'לבד' כדי לאסוף פכים קטנים.
על פי החסידות, המילה "לבדו" רומזת למצב של התבודדות מוחלטת.
התבודדות בחסידות:
"לבד" מסמל את רגעי ההתבוננות בהם האדם מתנתק מהמולת העולם ושואף להתחבר ל"לבד",
לאחדות הפשוטה - ה' אחד.
דווקא מתוך רגעי הבדידות, יעקב זוכה להתעלות וגם לנצחון במאבק עם אותו המלאך (שרו של עשו).
5. פיוס עשו – תיקון הקליפות
כאשר עשו פוגש את יעקב, הוא נופל על צווארו ובוכה (בראשית ל"ג, ד').
בפשט, זה נראה כרגע של פיוס, אך הקבלה רואה כאן רובד עמוק יותר:
עשו מייצג את קליפת העולם הזה - שנראה לעיתים ככוח מנוגד לקדושה.
הבכי של עשו רומז על כך שגם הקליפות במקורן העליון, יכולות לשוב ולהתעלות לקדושה.
מסר חסידי:
גם החלקים הנמוכים ביותר של האדם יכולים לשוב למקורם האלוקי ולהתמזג בעבודת ה'.
יעקב פוגש את עשו אחרי שנים של פחד ומתכונן גם לדורון (מתנות), גם לתפילה וגם למלחמה.
בחסידות מוסבר שעשו מסמל את הכוחות השליליים בחיים ויעקב מלמד אותנו גישה מאוזנת:
לא להתעלם מהקושי, אלא להיערך אליו בתבונה תוך אמונה בה'.
לימוד ליום-יום:
כשאתה נתקל בקשיים – אל תברח ואל תיכנע אלה התמודד איתם בגישה חיובית,
בחכמה, נחישות, אמונה ובטחון בה'.
6. בניית מזבח – חיבור בין שמיים לארץ
בסוף הפרשה יעקב בונה מזבח וקורא לו "א-ל אלוקי ישראל".
בתורת הקבלה מוסבר שהמזבח מסמל את החיבור בין העליונים לתחתונים.
יעקב מתקן את השבר בין העולם הרוחני לעולם הגשמי ומסמל את האדם שמצליח להפוך את חיי היום-יום למקום שבו השכינה שורה.
המסר החסידי:
בכל פעולה גשמית ניתן לגלות את האלוקות.
על האדם להפוך את חייו למקדש קטן, שבו כל מעשיו מוקדשים לשם ה'.
מסר ליום-יום:
התמודדות והפיכת החושך לאור, פרשת וישלח עוסקת במאבקים של יעקב,
הן במישור החיצוני מול עשו והמלאך והן במישור הפנימי מול הפחדים והאתגרים שמציבה המציאות.
המסר המרכזי מהפרשה נוגע לכוחו של האדם - להפוך אתגרים להזדמנויות ואת החושך לאור.
7. שליחת המלאכים לעשו – עבודה עם העולם הגשמי
יעקב שולח מלאכים לעשו כדי "לרכך" אותו ולמנוע עימות.
על פי תורת החסידות, עשו מסמל את עולם החומר ואילו יעקב מייצג את עולם הרוח - הקדושה.
יעקב מלמד אותנו שלא להתרחק מעולם החומר אלא לדעת לעבוד איתו - לרתום אותו ולעדן
אותו שישמש לקדושה.
לימוד ליום-יום:
במקום לברוח מאתגרי החיים החומריים, יש להתייחס אליהם כהזדמנות להפוך
אותם לכלים לעבודת ה'.
8. שימוש בעולם לטובה – עבודת הבירורים
המסר המרכזי של יעקב בפרשה הוא עבודת הבירורים:
לקחת את העולם הגשמי (המיוצג על ידי עשו) ולהעלות אותו לקדושה.
בכל פעולה יום-יומית כגון - אכילה, עבודה, או קשר עם אחרים, ניתן לגלות את האלוקות על ידי כוונה
נכונה ושימוש נכון במשאבים.
לימוד ליום-יום:
העולם אינו מכשול, אלא הזדמנות.
בכל רגע ובכל פעולה אפשר להכניס קדושה וגילוי אלוקות.
סיכום המסר:
הפרשה מזכירה לנו שבכל יום ויום יש מאבקים ואתגרים, אך באמצעות אמונה, נחישות וראייה פנימית,
ניתן להפוך את הקשיים למקפצה רוחנית, את החושך לאור ואת העולם הגשמי לכלי לקדושה.
מסר ליום-יום:
המסר המרכזי מהפרשה נוגע לכוחו של האדם להפוך אתגרים להזדמנויות ואת החושך לאור.
קבוצת וואטסאפ שקטה "חסידות בפרשה"
מידי יום רביעי תשלח שיחה על הפרשת שבוע/חגי ישראל.
אתם מוזמנים להצטרף ולצרף:
Comments